נפסל מכרז של עיריית ראשל"צ: "שינויים מהותיים"

שתי חברות הציעו עצמם להקמת פלנטריום בעיר. בית המשפט קיבל את טענת החברה המפסידה, שלפיה הצעת החברה הזוכה כללה סטיות מתנאי המכרז.

פורסם לפני חודשיים, יום חמישי, 11 יולי 2024

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל לאחרונה עתירה שהוגשה נגד עיריית ראשון־לציון ופסל מכרז לאספקת מערכות פלנטריום בטענה שההצעה של החברה הזוכה סטה מהותית מהתנאים.

באוקטובר 2022 פרסמה העירייה קול קורא באתר האינטרנט שלה והודיעה על כוונתה להתקשר עם חברת "ברקת אסטרו" בהסכם לאספקת שלוש מערכות פלנטריום ללא מכרז. זאת בהסתמך על חוות דעת של החברה שלפיה היא הספק היחיד בארץ.

הדבר נודע לחברת "קוסמוס טלסקופים", והיא פנתה לעירייה בטענה שגם היא מספקת מערכות מעין אלה. בהמשך לכך פרסמה העירייה מכרז שאליו ניגשו רק ברקת וקוסמוס. בנובמבר 2023 החליטה העירייה לבחור בהצעה של חברת ברקת כהצעה הזוכה.

בעתירה טענה קוסמוס כי בהצעת ברקת ובהתנהלות העירייה נפלו כשלים חמורים. נטען כי העירייה פעלה בניגוד לדיני המכרזים כדי להכשיר את הצעת ברקת, וזאת כהמשך ישיר של רצונה להתקשר עמה ללא מכרז. כך, בין היתר, ברקת לא הפקידה ערבות בנקאית כנדרש והגישה הצעה המתיימרת לשנות את תנאי המכרז ולהתנות עליהם.

העירייה ביקשה לדחות את העתירה וטענה שברקת צירפה ערבות בנקאית כנדרש. כמו כן לדבריה, הסתייגויותיה של ברקת ממתווה המכרז אינן מהותיות ואין בהן כדי לפסול את הצעתה וכי לא היה בתהליך כל משוא פנים או העדפה של ברקת על פני העותרת.

השופט מיכאל קרשן הבהיר כי העירייה הציגה ערבות בנקאית תקינה, כך שהדיון התמקד בטענה שלפיה הצעת ברקת כללה שינויים מהותיים בתנאי המכרז. הוא ציין שאין מחלוקת שההצעה שהגישה ברקת כללה שינויים בהסכם ההתקשרות שצורף למכרז, והבהיר כי בניגוד לטענת העירייה, שינויים אלה מהותיים ביותר.

כך למשל, ברקת ביטלה סעיף שקבע כי חצי השנה הראשונה של תקופת ההסכם תהווה תקופת ניסיון לזוכה, והעירייה תהיה רשאית להודיעו על הפסקת ההתקשרות 14 יום מראש. במקום זאת הוסיפה ברקת כיתוב שלפיו המערכות הן בהזמנה מיוחדת מותאמות ללקוח ולא ניתנות להחזרה.

כמו כן, ברקת סייגה את אחד הסעיפים שקבע מסגרת זמן מוגדרת (שלוש שעות מקריאה) להגעת טכנאי של החברה, והכפיפה אותו לכתב האחריות שלה. היא גם מחקה את סעיפי השיפוי הנרחבים שכלל ההסכם, וכן את סעיף הקיזוז.

השופט הדגיש שהתוצאה הטבעית של הגשת הצעה במכרז הכוללת הסתייגות מהותית מתנאי המכרז, היא פסילת ההצעה. זאת, בין היתר, לנוכח עקרון השוויון – שהוא מיסודות דיני המכרזים: "על ההצעות להתאים לתנאי המכרז, שכן רק על ידי כך נקבע בסיס שווה לתחרות בין המציעים השונים המשתתפים במכרז... ורק על ידי כך מגנים על האינטרסים של מתחרים פוטנציאליים, שנמנעו מלקחת חלק במכרז בשל תנאיו".

בפסק הדין הובהר כי לצד זאת על ועדת המכרזים לשקול אם ההסתייגות מהווה פגם מהותי, אשר עשוי להוביל לפסילת ההצעה, או פגם טכני, שאינו יורד לשורשו של עניין, ואינו מחייב את פסילת ההצעה. השופט קבע שההסתייגויות שכללה ברקת בהצעתה אינן בגדר טעויות קולמוס, טעויות חשבונאיות, סטיות טכניות או כאלה שהשפעתן על התחרות זניחה: "מדובר בשינויים מהותיים להוראות הסכם ההתקשרות המהווה חלק בלתי נפרד מן המכרז".

בסופו של דבר ביטל השופט את החלטת ועדת המכרזים וקבע שהצעת ברקת תיפסל והעניין יושב לוועדת המכרזים. עיריית ראשון־לציון וחברת חויבו בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.