rlz.life

לא מחכים לרכבת: האוטובוסים המהירים מגיעים לראשל"צ

מצד אחד, קצב הפיתוח המואץ של העיר. מצד שני, ההערכה שייקחו עוד שנים עד שהאיזור כולו ירושת בקווי רכבת קלה. הפתרון: אוטובוסים מיוחדים שיכולים להסיע הרבה נוסעים ויביאו למקומות תעסוקה בעיר.

פורסם לפני יותר משנה וחצי, יום שישי, 12 פברואר 2021

בשנים האחרונות עלה תחום התחבורה הציבורית בראשון־לציון בעיקר בהקשרים שליליים: ביטול עצירת הרכבת בתחנת "ראשונים", פקקי ענק בגלל עבודות תשתית שלא נגמרות בדרך לים, מחסור בקווי אוטובוס ועוד, יצרו חוסר אמון במערכת זו ומעבר של תושבים לרכבים פרטיים. השבוע הוצג בפני מועצת העיר "מודל ברצלונה" ‑ תוכנית מהפכנית שאמורה לשים סוף לבעיות התחבורה בעיר.

התוכנית החדשה אמורה לתת מענה לפיתוח המואץ שעוברת ראשון־לציון בשנים הקרובות עם הקמה ואכלוס של שכונות חדשות בעיר, הקמת מרכז העסקים במתחם האלף ותוספת של כ־80 אלף תושבים חדשים בשנים הקרובות. את התוכנית מובילים עיריית ראשון־לציון, משרד התחבורה, נתיבי איילון והרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

התוכנית הוצגה השבוע לחברי מועצת העיר על ידי מתכנן התחבורה, המהנדס ד"ר רוברט אסחאק, שמשמש כיועץ לנתיבי איילון. לדבריו, היא מבוססת על המודל בברצלונה וכוללת נקודות חיבור של תחנות מטכנולוגיות שונות כך שניתן לעבור מאחת לשנייה ובתיאום זמנים.

"ראשון־לציון הולכת לשנות את פניה", אמר ד"ר אסחאק. "התוכנית מתחרה ברכב הפרטי בלי למצמץ. ללא התוכנית הזו, כמות המכוניות תסתום את העיר".

לדבריו, מערכת התחבורה תפעל בתדירות גבוהה, כל חמש עד 15 דקות, ובשעות נרחבות מחמש בבוקר ועד חצות, ולעתים אף יותר. יהיה בה שימוש במגוון טכנולוגיות כמו ART ו־BRT, רכבת קלה, מטרו, נתיבי תחבורה ציבוריים, ולכולם תחנות מתקדמות עם מסך שמציג את הקווים שעוברים וגם זמן אמת והגעת כלי התחבורה לתחנה.

בבסיס התוכנית עומדת ההנחה כי עד שהאיזור כולו ירושת במסילות הרכבת הקלה, יחלפו שנים רבות. התוכניות המקוריות דיברו על קווי רכבת במספר צבעים, אלא שכרגע מגויסת המדינה רק להשלמת הקו האדום שבו מושקע כסף רב. עד שהעבודה על הקווים האחרים, לא כל שכן השלמתם, תתחיל, ייקח עוד הרבה זמן, שכן מדובר בהשקעה אדירה. מיד עם מינויו אמר ראש העירייה רז קינסטליך שלראשון־לציון אין את היכולת לחכות, שכן הפיתוח בעיר כבר נמצא בעיצומו, ולכן יש צורך בפתרון מהיר שאינו תלוי בתשתיות של רכבת קלה. "זו תוכנית שאני עובד עליה כבר שנתיים עם שותפיי איציק אבשלומוב וליאל אבן זוהר", אמר השבוע קינסטליך, "אלה לא תוכניות שיקרו עוד עשרות שנים ומשרד התחבורה הקצה לטובת זה סכומי כסף גבוהים".

לדברי ראש העירייה, מה שדחף את התוכנית היה בפירוש תחזית הצמיחה. "ההבנה היא שאם לא נעשה עכשיו משהו, בעוד כמה שנים אי־אפשר יהיה לזוז מראשון־לציון ואליה. 66 אחוז מתושבי העיר לא עובדים פה והם צריכים תחבורה בין־עירונית. במקביל גם נעשה מאמץ כדי להביא תעסוקה לתוך העיר כדי שפחות אנשים יצטרכו בכל בוקר לנסוע מחוצה לה אנחנו פועלים במקביל בכמה מישורים, גם הוספת תחבורה עצומת ממדים וגם תעסוקה".

אז מה למעשה כוללת התוכנית? בראש התוכנית עומד פרויקט הרכבת הקלה, הקו האדום והקו הירוק שינועו על גבי מסילה, בדרך כלל על פני הקרקע. התחנות יפוזרו במרחק של כחצי קילומטר זו מזו ומהירות הרכבת תגיע עד 50 קמ"ש. קיבולת הנוסעים נעה בין 450–250. הרכבת הקלה שתחבר את ראשון־לציון לגוש דן היא הקו האדום שיגיע עד למחלף משה דיין.

מסלול תחבורה נוסף יהיה תעבורת אוטובוסים מהירה ‑ (BRT) הקו הכחול. מדובר באוטובוסים הנעים על גבי מיסעות נפרדות, המרחק בין התחנות הוא בין 500–300 מטרים והמהירות של האוטובוסים עד 50 קמ"ש. קיבולת האוטובוס היא עד 180 נוסעים והיא יכולה להיות עירונית ופרברית.

לצד תעבורת האוטובוסים תפעל רכבת על גלגלים (ART) בקו החום, כלומר אוטובוס ארוך דמוי רכבת קלה המונע בחשמל ואינו זקוק למסילה. המרחק הממוצע בין התחנות הוא כ־500 מטרים ומהירותו עד 50 קמ"ש וקיבולת הנוסעים נעה בין 450–250. בכל אמצעי התחבורה הללו תהיה תדירות שירות מקסימלית של שלוש דקות, כך שזמני ההמתנה יצטמצמו משמעותית.

דרך תחבורה נוספת עם ניחוח של חו"ל תהיה המטרו: רכבת כבדה על גבי מסילה, בדרך כלל מתחת לפני הקרקע. המרחק הממוצע בין תחנות יעמוד על קילומטר והמהירות שלה תוכל להגיע עד ל־80 קמ"ש. כמו כן קיבלת נוסעים בין 500 ל־1,500 ותדירות שירות מקסימלית עומדת על שתי דקות בלבד. כמו ה־BRT, היא יכולה להיות עירונית ופרברית. עם זאת, עלות ההשקעה בהקמת מטרו היא הגבוהה ביותר ונעה בין חצי מיליארד ל־1.5 מיליארד שקל לקילומטר.

"בסוף יש מטרה אחת והיא להעביר את הנוסע מהרכב הפרטי אל התחבורה הציבורית, זה החזון והיעד", אומר יועץ התחבורה של עיריית ראשון־לציון, יהודה בר און, שעבד על התוכנית מול בכירי העירייה. "האינטרס בחלק גדול מהמקרים הוא קיצור זמנים, זאת אומרת כמה נחסוך לתושב מהרגע שהוא יוצא מדלת הבית ועד הרגע שהוא מגיע ליעדו. כמובן שזה תהליך ארוך ולא יקרה מחר בבוקר, אבל מה שיפה הוא שבפעם הראשונה יש כאן תוכנית רב־שנתית מאוד מוגדרת עם לוחות זמנים וזה חשוב למימוש החזון. אין פה רק מילים והבטחות אלא תוכנית ברורה ומסודרת. כבר בפסח הקרוב יופעל חניון שממנו יצאו כל מיני קווים לרחבי העיר"

קינסטליך מקווה שכבר בסוף 2023 יתחיל לנוע הקרון הראשון של ה־ART, במקביל לכך שכבר בשנים הקרובות יהיו נתיבים ציבוריים חדשים ויהיו יותר אוטובוסים שיפעלו.

לדבריו, השינויים ייעשו ככל האפשר ללא פגיעה בחיי היום־יום בעיר, "העיר תעבוד באופן רגיל. אנחנו רואים את זה בערים אחרות שחופרים בהן ובסוף זה משתלב בשגרת היום של התושבים. עלול להיות קושי רגעי, אבל היעילות שתהיה פה ביום שאחרי, היא משהו שאנשים יהיו מוכנים לקבל".

מ"מ וסגנית ראש העירייה עו״ד ליאל אבן־זהר: ״המהפך התחבורתי שאנחנו מובילים מראשית הקדנציה הכרחי לעיר, ואנחנו שמחים שמשרד התחבורה מבין זאת ומרחיב את התקציבים לתחב״צ. הבחירה האמיצה של המשרד והעיר ב ART ונת"צים מיידיים מקצרת לוחות זמנים, כדי שנוכל להרגיש שינוי כבר בקדנציה זו. אני בטוחה שמודל העורקים ומרכזי התחבורה של ראשון־לציון שהובלנו עם המשרד, ועובר מתכנון לביצוע בימים אלו, יהפוך למודל תכנוני עירוני״.

גם מחזיק תיק התחבורה איציק אבשלומוב מבטיח שבסוף המאמץ ישתלם: "יהיו לא מעט קשיים אבל את החלק הגדול עברנו כבר בתקופת הקורונה ורבים לא הרגישו אפילו. יהיו עוד שלבים קשים בהמשך ‑ כשיצטרכו לעבוד על הקו החום או כשהקו האדום יגיע אלינו, יהיו שינויים בתנועה וזה יורגש. אני משתדל לקצר את ההליכים ולגרום לזה לצאת לפועל כמה שיותר מהר, ככה שאני מקווה שב־2023 מצבם של הנוסעים בתחבורה הציבורית ישתפר מאוד".