ראשון־לציון מרכינה את ראשה על לכתו של ראש העיר לשעבר חנניה גיבשטיין ז"ל

משפחתו הודיעה על פטירת חנניה גיבשטיין, שהיה ראש עיריית ראשון־לציון ה־7, בין השנים 1969 ועד 1983.

פורסם לפני חודשיים וחצי, יום חמישי, 23 מאי 2024

חנניה גיבשטיין נולד בראשון־לציון והיה נשוי לבלהה, אחד משבעה ילדיהם של קנדל יוכבד והרב יהושע גיבשטיין. אחיו הגדול הוא האמן יעקב אגם. בנעוריו היה חניך תנועת בית"ר, סיים לימודי משפטים והיה בעל משרד עורכי דין בתל־אביב.

עוד טרם מינויו לראש העיר למד משפטים, עסק בעריכת דין, כתב בנושא כלכלה בידיעות אחרונות ובאמצע שנות ה־60 החל להיות פעיל בנושאי איכות הסביבה בראשון־לציון. הוא פעל נגד הקמת מזבלה בראשון־לציון, ועמד בראש ועדת ההתנגדות של הארגונים הציבורים נגד הקמת מפעל השפכים בגן רווה.

אל הפוליטיקה המקומית ניכנס בשנת 1969, לאחר שהפך להיות פופולרי בשל מאבקו, כשהצטרף לתנועת חירות שרצה לרשות העירייה. הרשימה זכתה לרוב גדול וחנניה נבחר לראש העיר הצעיר ביותר בישראל.

בשנת 1969 נבחר לראשות העיר והוא כיהן כראש העיר עד 1983, שנה בה הפסיד בבחירות למאיר ניצן, ואז המשיך לכהן במועצת העיר כחבר אופוזיציה. במהלך כהונתו החלה התשתית למדרשה לחיבת ציון והוקם מוזיאון ראשון־לציון.

במסגרת פעילותו בחיים הציבוריים היה יושב ראש המינהלה על המוסד לבטיחות וגהות, חבר המוסדות העליונים של תנועת החרות, יו"ר חוג הידידים של המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, סגן יושב ראש האגודה למען החייל בארץ ויושב ראש הסניף המקומי.

בשנת 1998 זכה באות יקיר העיר.

ראש העיר, רז קינסטליך, ספד לו ואמר: "תושבות ותושבים יקרים, בצער עמוק אנחנו נפרדים מאחד מעמודי התווך של העיר שלנו וראש העיר לשעבר, חנניה גיבשטיין. חנניה גדל בעיר, התחנך בה ותרם לה רבות עד שנבחר להיות ראש העיר בשנת 1969 וכיהן בתפקיד במשך יותר מעשור, עד שנת 1983. במהלך כהונתו כראש עיר וגם לאחר מכן, הוביל ונלחם עבור נושאים חשובים כמו איכות הסביבה ושיפור החיים בעיר. חנניה השאיר אחריו מורשת מפוארת ועיר מתקדמת ואני מרגיש את תרומתו בנושאים רבים גם היום, בתפקידי כראש העיר. תודה לך חנניה על תרומתך הרבה לעיר, על ההקרבה וההשקעה, לא נשכח אותך לעולם! אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחה היקרה, יהי זכרו ברוך".