rlz.life

הגולש הישראלי בתקופת נגיף הקורונה: נתוני השימוש באינטרנט בישראל גדלו בכל היבט

סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי בדק את השינוי באופן השימוש באינטרנט בישראל בתקופת הקורונה: 85% ממשתמשי האינטרנט בישראל צורכים שירותי בנקאות דיגיטליים ובתקופת הקורונה הצטרפו אליהם עוד 8%, 83% מבצעים קניות ברשת – ובחודשים האחרונים נוספו עוד 8%, 71% מבצעים תשלומים ברשת ובעקבות הקורונה התווספו עוד.

פורסם לפני שנתיים וחצי, יום רביעי, 5 אוגוסט 2020

הריחוק החברתי, העבודה מהבית והחשש להידבקות במרחב הציבורי הגבירו באופן משמעותי את השימוש של ישראלים ברשת האינטרנט – לא רק בהיבט של צריכת תוכן כמו חדשות או בידור. מסקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי עולה כי תשלומים וקניות ברשת, קיצור תורים, שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים, מילוי טפסים מקוונים רשמו כולם גידול בשנים האחרונות – ככל שהשירותים התפתחו והפכו נגישים יותר – אך רשמו גידול משמעותי נוסף בחודשים האחרונים. עוד עולה מהסקר כי הפערים בשימוש בשירותים מקוונים בין החברה העברית לחברה העברית הצטמצם בתקופה האחרונה אולם נותר משמעותי.

כך למשל, 89% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל מבצע תשלומים ומקצר תורים ברשת, זאת לעומת 66% בסקר דומה שערך האיגוד בשנת 2017. 85% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל מבצעים קניות באתרים ישראליים ובאתרים בינלאומיים, לעומת 63% שביצעו ב־2017.

כ־80% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ציינו כי הם השתמשו בשירותי בנקאות דיגיטליים עוד לפני תקופת הקורונה ובחודשים האחרונים, על רקע תקופת הקורונה, נוספו אליהם שמונה אחוזים נוספים. 75% מכלל משתמשי האינטרנט קבעו תורים דרך האינטרנט גם לפני התפרצות הנגיף ואליהם הצטרפו תשעה אחוזים נוספים בתקופה האחרונה. 64% מכלל משתמשי האינטרנט ציינו כי הם נוהגים לבצע תשלומים דרך האינטרנט, ובחודשים האחרונים נוספו אליהם ארבעה אחוזים נוספים שהשיבו בחיוב.

עליה גבוהה נרשמה במילוי טפסים באתרי ממשלה ובקביעת תור באמצעות האינטרנט – 21% מכלל משתמשי האינטרנט החלו בתקופה האחרונה למלא טפסים באתרי ממשלה כדוגמת ביטוח לאומי, רשות המיסים ומס הכנסה. עליה ניכרת לאור העובדה שלפני תקופת הקורונה השתמשו בטפסים הממשלתיים רק 54% מהציבור. בקרב החברה הערבית הנתון עומד על 40% בלבד, גם לאחר עלייה של 18% בתקופה האחרונה.

לצד השימוש הגובר באינטרנט ע"י המשתמשים הישראלים, בדק הסקר גם את שביעות הרצון מחווית השימוש באינטרנט,בכל הקשור לגלישה רציפה, כמות ניתוקים ומהירות הגלישה. רק 15% העידו שהיו מרוצים מאד, 38% אמרו שהיו מרוצים במידה סבירה, ולעומתם 47% השיבו שהיו מרוצים ברמה בינונית ומטה.

פערים גבוהים נמצאו ברמת שביעות רצון בין השירותים הדיגיטליים הניתנים ע"י גורמי המדינה לעומת השירותים הדיגיטליים הניתנים ע"י גורמים פרטיים/מסחריים. הישראלים היו מרוצים במיוחד משרותי הדיגיטל שמעניקים קופות החולים (46% קיבלו את הדרוג "מצויין"), ושרותי הבנקאות המקוונת, שזכו לדרוג זהה, בקרב 43% מהנדגמים. שביעות הרצון הנמוכה ביותר, נרשמה ביחס לשירותים הממשלתיים בדיגיטל שקיבלו ציונים נמוכים – רק 10% מהנשאלים דרגו את שירותי לשכת התעסוקה ושירותי רשות המיסים כמצויינים, ורק-17% דרגו את שירותי הביטוח הלאומי בדיגיטל כמצויינים.

הפער הדיגיטלי

עוד עולה מהמחקר כי הפער בשימוש בשירותים ברשת בין החברה העברית לחברה היהודית נשאר גדול וקבוע, למרות העליה בשימוש של החברה הערבית באינטרנט בתקופת הקורונה. כך למשל, רק 62% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת (עליה מכובדת מאוד מה־40% שעשו זאת לפני 3 שנים), אולם עדיין בפער גדול לעומת 89% מהציבור הכללי שמבצע תשלומים ומקצר תורים ברשת. כך גם בשירותי בנק דיגיטליים בהם עשו שימוש רק 50% מהחברה הערבית לפני תקופת הקורונה ועוד 9% הצטרפו בתקופת הקורונה, לעומת 88% מהציבור הכללי.

כמו כן עולה מהמחקר כי שיעור השימוש ברשתות החברתיות צמח דרמטית בשלוש השנים האחרונות. 51% מכלל האוכלוסייה ציינו כי משתמשים ברשתות חברתיות לפחות פעם ביום, בהשוואה ל־36% שדיווחו כך ב־2017. רק 11% מכלל הציבור לא משתמשים כלל ברשתות חברתיות (לעומת 30% ב־2017). בציבור הערבי המספרים עוד הרבה יותר משמעותיים – 73% מהציבור הערבי משתמש ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום.

השימוש האינטנסיבי של החברה הערבית ברשתות החברתיות בא לידי ביטוי גם באמון שלהם במידע המפורסם בהן: במהלך תקופת הקורונה, מקור המידע עליו הכי סמכו בחברה הערבית (27%) היו הרשתות החברתיות ורק לאחריו (19%) הסתמכו על טלוויזיה, רדיו ועיתונים מודפסים. החברה החרדית הסתמכה בעיקר (20%) על אתרי חדשות מגזריים והציבור הכללי (20%) הסתמך בעיקר על אתרי חדשות גדולים.

27% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בעברית ו־32% לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בערבית. זאת לעומת 59% שסומכים על תוצאות החיפוש של גוגל גם בעברית וגם בערבית.

שימוש באינטרנט בחברה החרדית

מהמחקר עולה כי שינוי בשימוש באינטרנט נרשם גם בקרב החברה החרדית. 27% מהנשאלים מקרב משתמשי האינטרנט בחברה החרדית ציינו כי עבדו בכל יום מהאינטרנט בבית בתקופת הקורונה לעומת 22% מקרב כלל משתמשי האינטרנט ו־13% בלבד מהחברה הערבית. עם זאת, 63% מקרב משתמשי האינטרנט באוכלוסייה היהודית והערבית דיווח כי למדו מהבית בתקופה זו לעומת 43% מהנשאלים מהחברה החרדית. 45% מציבור משתמשי האינטרנט מציין כי חוויית הלימוד / עבודה מרחוק הייתה עבורו חוויה חיובית. באוכלוסייה הערבית החוויה פחות טובה.

עליה של כ־30% ברישום שמות מתחם במרחב IL, כ־100% עלייה בהיקף תעבורת האינטרנט ב-IIX

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "המשבר המתמשך בשל מגפת הקורונה ממחיש באופן הברור ביותר באיזו מידה האינטרנט הינו משאב קריטי לתפקוד החברה והכלכלה. בתשתית האינטרנט הישראלי המנוהלת על ידי האיגוד נצפתה במקביל במהלך התקופה האחרונה עליה של כ־30% ברישום שמות מתחם (דומיינים) במרחב IL ועליה של כ־100% בהיקף תעבורת האינטרנט במחלף האינטרנט הישראלי IIX. כלל הציבור הישראלי, בצל מגיפת הקורונה והריחוק החברתי, אימץ דפוסי שימוש דיגיטליים הבאים לידי ביטוי בעלייה בהיקף השימוש ואיכותו, תוך הפגנת רמה גבוהה של הסתגלות ורתימת המשאב הקריטי של האינטרנט לנושאי למידה, עבודה וייעול של פעולות שוטפות שהנן חלק משגרת החיים. שינוי זה אף התגבר באוכלוסיות שהשימוש באינטרנט היה בהן פחות שכיח, כגון החברה החרדית והערבית. על מקבלי ההחלטות לשים לב, עם זאת, לפערים באיכות השימוש וזמינות המידע בין האוכלוסיה היהודית לערבית, ולגבש מיידית מנגנונים ליצירת שיוויון מהותי בין האוכלוסיות."

המחקר בוצע על ידי חברת סטאטנט ביולי 2020 בקרב 808 נדגמים מקרב משתמשי אינטרנט שהם מדגם מייצג של כלל משתמשי האינטרנט בישראל. מחקר דומה נערך ע"י איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2017.