rlz.life

בעקבות החלטת הממשלה: ראשון־לציון היא העיר הראשונה שמינתה רב לקהילה האתיופית

ממשלת ישראל קיבלה החלטה על מינוי 20 רבנים ו־20 קייסים ברשויות המקומיות. ראשון־לציון היתה הראשונה להרים את הכפפה ולמנות את הרב משה קפיאלאו בוגלה לתפקיד. מנהל אגף במשרד לשירותי דת: "המינוי של הרב בוגלה הוא בשורה לתושבי העיר ראשון־לציון".

פורסם לפני ארבע וחצי שנים, יום שני, 28 אוקטובר 2019

המועצה הדתית, בראשות הרב ישעיהו מלכא, הודיעה השבוע חגיגית על מינוי רב לקהילה האתיופית בראשון־לציון. בכך הפכה ראשון־לציון לעיר הראשונה בישראל שממנה רב לבני הקהילה.

הרב משה קפיאלאו בוגלה (35) נבחר לרב הקהילה האתיופית בעיר בה מתגוררים כ־9000 מבני העדה האתיופית, ולהם מספר מרכזים קהילתיים ובתי כנסת. ראש העירייה, רז קינסטליך, בירך על המהלך ובפגישתו עם הרב בוגלה איחל לו הצלחה והוסיף כי הוא שותף מלא לקידום צרכי הקהילה ודלתו תמיד פתוחה בפניו.

הרב בוגלה עלה לישראל מאתיופיה בשנת 1999, בצה"ל שירת כלוחם בצנחנים והוא בוגר הישיבה התיכונית 'קריית חינוך' בבית שמש וישיבת ההסדר 'אורות יעקב' ברחובות. הרב בוגלה הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. "אני מודה לבורא עולם על הבחירה ומקווה שיתקדש שם שמים על ידי", אמר בוגלה והוסיף, ''בטוחני שרבני העיר יסייעו לי בעבודת הקודש".

מנהל אגף במשרד לשירותי דת, הרב ראובן וובשת, שהוא גם הרב הראשי לעדה האתיופית, אמר: "המינוי של הרב בוגלה הוא בשורה לתושבי העיר ראשון־לציון. הרב משלב בתוכו ידענות בתורה ונועם הליכות. הקייסים אחראים על ניהול טקסים ומנהגי הקהילה באתיופיה והרבנים נותנים מענה כרבני שכונות".

עם קבלת המינוי, אמר הרב בוגלה: "בראשון־לציון פועלים שלושה בתי כנסת המשרתים את בני העדה האתיופית. בבית הכנסת בו אני מכהן כרב מתפללים למעלה מארבעה מאות איש. חלק מהמתפללים אינם מבני הקהילה. אני רואה עצמי כרב של כלל הציבור ועוסק במענה הלכתי לכלל הציבור. תפקיד הרב בקהילה האתיופית לא מסתכם רק במתן מענה הלכתי. אני משמש ככתובת לפתרון בעיות שבין הרשויות לבין בני העדה בעזרה וסיוע בשלום בית בקהילה והכוונה בנושא חינוך הילדים".

יש לציין כי לאחר כניסת ראש העירייה רז קינסטליך, לתפקיד, הוא מינה יועץ (בהתנדבות) לקידום קהילת יוצאי אתיופיה. מארשט סלילך, לשעבר מנהל יחידת הילדים והנוער במתנ"ס רמת אליהו, אחראי לקידום ולחיזוק הקהילה במגוון תחומים.