rlz.life

התוכנית שתשים סוף לעוקץ הקשישים? קנסות גבוהים יותר וחובת מאסר

משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן גיבשו תוכנית חירום הכוללת סנקציות פליליות ומנהליות להתמודדות עם תופעת ניצול הצרכנים הקשישים ואוכלוסיות חלשות אחרות

פורסם לפני ארבע, יום ראשון, 18 נובמבר 2018

קשישים הם מטרה נוחה למשווקים אגרסיביים למיניהם, המנצלים את בדידותם ואת חוסר הבנתם למכירת מוצרים ושירותים שונים. חברות רבות משתמשות בפרקטיקות מטעות ובלתי הוגנות, כדי לשווק מוצרים ושירותים לצרכנים קשישים ולאוכלוסיות פגיעות אחרות, ובהן עולים חדשים, בעלי מוגבלויות ועוד. לרוב מדובר בחברות טלמרקטינג, המתקשרות אל הצרכנים ומפתות אותם לבצע עסקות במגוון טכניקות פסולות. לעתים מפתים צרכנים בקנייה בעזרת נקודות לכאורה שצברו, "הנחות מיוחדות" שנצברו לזכותם עקב חברות במועדון, הצעות לקבלת מוצר במתנה בעוד בפועל הם מחוייבים בתשלום, או באמצעות מסכת הפחדות, במסגרתן נאמר לצרכנים כי קיים חוב גדול על שמם שעליהם לסגור.

הבעיה מוכרת לארגונים הצרכניים ולרשויות. אבל למרות המאמצים שנעשו כדי למגר אותה, ובהם חקיקה ומאבק אקטיבי של גופים כמו הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמשטרה ‑ היא רחוקה מלהיעלם. בשל כך, בשנתיים האחרונות (החל ב־2016) הוחלט ברשות להגנת הצרכן למקד את האכיפה בחברות הטלמרקטינג ‑ ו־40% מתיקי החקירות של אגף חקירות ליבה ברשות הם תיקים מן הסוג הזה. עד כה, השיתה הרשות על חברות הטלמרקטינג המתמקדות בקשישים, עיצומים כספיים בסכום של 39 מיליון שקל.

הרשות זיהתה כמה חסמים באכיפה, המקשים עליה למגר את התופעה. בשיתוף עם יו"ר הוועדה המייעצת לרשות, עו"ד דרור שטרום, הרשות הכינה תוכנית חירום לחיזוק האכיפה נגד החברות המנצלות קשישים, על מנת למגר את התופעה כולה.

משרד הכלכלה, יחד עם הרשות להגנת הצרכן והשרה גילה גמליאל מהמשרד לשיוון חברתי גיבשו תוכנית חירום למיגור הניצול של צרכנים קשישים ואוכלוסיות חלשות, במסגרתה ינקטו סנקציות פליליות ומנהלתיות נגד חברות ובעלי עסקים שיתפסו בניצול או בהטעיה.

במסגרת התוכנית, בין היתר יוחמר רף הענישה הפלילי; יוטלו קנסות גבוהים יותר; תינתן הוראה לחברות כרטיסי אשראי לעצירת הסליקה של העוסקים שיפרו את החוק; ויוקם מאגר שמות ממשלתי, שאליו חברות השיווק הטלפוני לא יוכלו להתקשר. התוכנית המלאה תוגש לאישור הממשלה בשבועות הקרובים.

עיקרי התכנית כוללים חיזוק האכיפה ברמה הפלילית והמנהלית. מבחינת חיזוק האכיפה הפלילית, התוכנית תכלול החמרה של רף הענישה הפלילית, ותחייב עונשי מאסר בפועל בניגוד למצב היום. בנוסף, הענישה בחוק תוחמר משלוש שנים כיום לחמש שנים עם אישור התוכנית. התוכנית כוללת גם הטלת אחריות פלילית אישית על מי שמילא תפקיד בכיר בעסק והיה מעורב בביצוע העבירה (להבדיל מאחריות מופחתת על נושא משרה בשל היעדר הפעלת פיקוח), מתן סמכות לרשות לחיפוש מורחב כולל החרמת מחשבים, וקבלת נתוני תקשורת.

מהבחינה המנהלתית, ייקבע כי אין לחייב את הצרכנים בגין עסקות מסוג זה, וכי על העוסק להשיב לצרכן כספים שהוציא במסגרתן. כמו כן, ההוראות יקלו על הצרכנים לתבוע את החברות, ותצא הוראה לחברות כרטיסי האשראי על עצירת הסליקה של העוסק המפר.

בנוסף, מי שהממונה קבע שהיה מעורב בעסק מפר בנסיבות מחמירות, יהיה מנוע מלהגיש בקשה לרישום חברה חדשה או לחבור לחברה קיימת. החברות גם יחוייבו, במקרים של שיווק מרחוק, להקליט את השיחות עם הצרכנים, לשמור אותן ולמסור אותן לצרכן ולרשות על פי דרישה.