בחצי מהמדינות בעולם יולדים כל כך מעט שהאוכלוסייה מתכווצת

מחקר חדש ומקיף על הבריאות ב־195 מדינות מראה כי מ־4.7 לידות לאשה ב־1950 ירד הפריון בעולם ל־2.4 לידות לאשה ב־2017 ובמקביל עלתה תוחלת החיים

פורסם לפני חמש וחצי שנים, יום ראשון, 18 נובמבר 2018

מחקר ענק שפורסם במגזין "לאנסט", ועקב אחרי מגמות ילודה בכל המדינות בעולם בשנים 1950–2017, הראה כי הילודה בעולם קורסת: בכמעט חצי מהמדינות לא נולדים מספיק תינוקות כדי לתמוך בגידול אוכלוסייה. הנסיגה בפריון ידועה זה שנים, אולם הממצאים מראים כי היא נרחבת יותר מהידוע. בד בבד, ישראל ממשיכה להיות המדינה המפותחת היחידה שבה הילודה לא סובלת מנסיגה זה שנים, והיא גבוהה משמעותית מהממוצע במערב. יש לכך השלכות חיוביות, אך בשל התפלגות הילודה בין חלקי אוכלוסייה שונים – גם השלכות שליליות רבות.

שיעור הילודה הקורס בעולם הוא מוקד לדאגה ברוב המדינות המפותחות, וגם מעבר להן. משמעותו הכלכלית אדירה – פחות עובדים שמשלמים מסים, ויותר אנשים מעל גיל העבודה שנזקקים לתקציבים ממשלתיים לרווחתם. בשנת 1950 היו 4.7 לידות חי בממוצע לאשה בעולם – נתון המוגדר כשיעור הפריון. תוך 67 שנים צנח המספר ל־2.4 ילדים לאשה, נכון לשנת 2017.

ברוב העולם, הבלימה החדה בצמיחת האוכלוסייה באה לצד גידול בפריון עבודה. ואולם בישראל, הפריון לשעת עבודה ‑ מדד לתפוקה כלכלית, במונחים כספיים ‑ הוא מהנמוכים בעולם המפותח, אומר פרופסור דן בן דוד. "הוא נמוך בגלל שבישראל יש הרבה אנשים עם השכלה מועטה ומיומנות נמוכה. יתר על כן, אנחנו הולכים ונסוגים זה 40 שנה לעומת G7 (קבוצת שבע המדינות המפותחות). הפער בין ישראל לביניהן בתוצר לשעת עבודה גדל פי 3 ב־40 השנים האחרונות. בן דוד טוען כי אחת התוצאות של הילודה בישראל ושל אי השוויון ברמת ההשכלה ובהכנסה בין קבוצות שונות היא שישראל מייצאת כח אדם איכותי ‑ כמו אקדמאים ואנשי היי-טק ‑ אשר בחו"ל עבודתם מניבה תוצר גבוה יותר.

בחצי מהמדינות עדיין יש גידול באוכלוסייה, אך הוא הולך ומתמעט. במדינות המאופיינות בתמותת תינוקות גבוהה, כמו במדינות אפריקה, יש נטייה ללדת יותר ילדים. ואולם ככל שהרפואה משתפרת ‑ הילודה יורדת. ירידה זו נובעת ברובה מגורמים חיוביים: גידול בהשכלה, מתן זכויות לנשים והתבססות כלכלית. ואולם בטווח הארוך, מדינות זקוקות לאוכלוסייה צעירה עובדת ומשלמת מסים כדי לתדלק צמיחה הכלכלית וכדי לממן את קצבאות לקשישים.

במקומות כמו דרום קוריאה ויפן נאבקים יותר מעשור בבעיית הנפילה בילודה. הבעיה של ישראל קשורה דווקא במגמה ההפוכה, מסביר בן דוד: "פריון של 2.1 ילדים לאשה שומר על איזון האוכלוסייה ‑ אצלנו יש ילד שלם מעבר לכך. ואולם מרבית העודף הזה הוא ממשפחות שהשכלת ילדיהן היא ברמה של עולם שלישי".

"תהיה לנו בעיה מאוד משמעותית", אומר בן דוד. בתשובה לשאלה אם היתרון הדמוגרפי היחסי של ישראל נותן לה יתרון עתידי, בייצוא למשל, הוא עונה: "אנחנו כבר מייצאים המון – אנשים עם השכלה מאוד גבוהה. יש ביקוש רב לאנשים האלה". הוא מציין במיוחד את ארה"ב, "שם אין בעיה של ילודה". הילודה בארה"ב אמנם ירדה בעשור האחרון, אך היא עדיין גבוהה מרוב מדינות ה־OECD, ואת החסך ממלאת הגירה.

"הפער בין מה שהישראלים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר יכולים להשיג במדינות G-7 לעומת בבית ‑ הולך וגדל כל הזמן. זה בא לידי ביטוי בבריחת מוחות. לא מדובר בהיקף קטסטרופלי, אבל רואים גידול במגמה".

במדינות המערב, אומר בן דוד, כח העבודה המידלדל הופך את החלפת כח האדם בייצור לכדאי יותר. שימוש ברובוטים ובינה מלאכותית שמייתרים עובדים גורם לעלייה בפריון העבודה. "זה אמנם מעבר מאוד קשה ולא נעים, ומחייב שאחוז גבוה מהאוכלוסיה יהיה עם מנת השכלה הרבה יותר גדולה ממה שיש ברוב המדינות ‑ אבל זה כדאי".

בן דוד מדגיש כי מדיניות ההטבות הסוציאליות איננה המקור העיקרי לילודה הגבוהה. זה עוזר בשוליים, בעיקר אצל בדואים, לדבריו. יש ויכוח אם זה השפיע על החרדים, אבל זה בוודאות לא השפיע על יתר האוכלוסייה, הוא אומר.

"הדבר שהכי משפיע על ילודה בעיניי הוא מתן השכלה טובה יותר לכמה שיותר אנשים ‑ כדי לפתח מעמד ביניים גדול, שרוצה שלילדים שלו יהיה יותר".