מדד השבת העירונית: איזו עיר הכי פעילה, מי הפתיעה ‑ ומי מתנהגת כמו עיר חרדית?

אל מול 11 ערים שנותנות את מירב שירותי הפנאי, המסחר והתחבורה הציבורית לתושביהן גם בשבת, הרי שרוב ערי ישראל הגדולות נותנות מעט מאוד שירותים בשבת, אם בכלל. מדד השבת העירונית של ישראל חופשית, המתפרסם לראשונה, מצייר תמונה עגומה.

פורסם לפני מספר חודשים, יום חמישי, 5 אוקטובר 2023

איזו עיר מציעה לתושביה תחבורה ציבורית ואפשרויות פנאי ומסחר ביום המנוחה השביעי, ואיזו עיר מתנהגת כמו עיר חרדית? מדד השבת העירונית של ישראל חופשית, המתפרסם זו הפעם הראשונה, בדק את 32 הערים הגדולות בישראל שאינן חרדיות במובהק. חלקן חילוניות (תל־אביב, חיפה, רעננה ואחרות), חלקן מעורבות (רמלה, לוד, עכו) ומיעוטן הולכות ומתחרדות ‑ כמו בית שמש או ירושלים.

במדד נבדקו שבעה פרמטרים בלבד לפעילות בשבת, כמו תחבורה, מסחר ופנאי, והוא אינו מתיימר לקבוע אם מדובר בעיר ליברלית או שמרנית. 7 הוא הציון הגבוה ביותר, ציון 0 או 1 מעלות כי העירייה מדמימה את העיר.

הקריטריון הראשון בדק האם יש תחבורה ציבורית בעיר בשבת, בדגש על תחבורה בינעירונית, אך גם בתוך העיר (בכל הפרמטרים הניקוד נעשה באופן בינארי – כך שדי שקו אוטובוס אחד עובד בשבת כדי לתת לעיר נקודה בקטגוריה). הקריטריון השני הוא מסחר, וכלל שתי קטגוריות: האם מתקיים בעיר מסחר בפועל, והאם העירייה עשתה מאמץ כלשהו לשנות את חוק העזר המונע מסחר בשבת, אלא באישור משרד הפנים. בנקודה זו יש להדגיש כי הבקשה מבטאת את המאמץ שעשתה העירייה, או לא עשתה, כדי לשנות את החוק האוסר רשמית על פתיחת מרכולים, למען תושביה. הקריטריון השלישי כולל פעילויות בחסות העירייה בשבת, בארבע קטגוריות: קיום אירועי חוצות ומופעי תרבות ופעילויות, פתיחת מוסדות התרבות הנתמכים על ידי העירייה, פתיחת מבנים או מוסדות עירוניים כמו ספריות או מתנ"סים, וכן פעילות בריכות ומועדוני ספורט בחסות או בהפעלת העירייה.

תוצאות מעניינות. בקצה המדד עם ציון 7 נמצאות חמש ערים גדולות ועשירות שניתן גם לכנות ליברליות. את מלוא הציון במדד קיבלו תל־אביב, מודיעין-מכבים-רעות, הרצליה, הוד השרון וגבעתיים, כולן גבוהות במדד הסוציו-אקונומי (9–8), בכולן יש תחבורה בינעירונית, מוסדות עירוניים פתוחים, מסחר, וכן נעשה מאמץ לשנות את חוק העזר העירוני בעיר למען פתיחת המסחר. אליהן נוספת העיר אילת, שלא נחשבת ליברלית או חזקה כלכלית ‑ אך מדובר בעיר תיירות שבה כמעט הכל פועל בשבת מאז הקמתה, והיא היוצאת מן הכלל שזכתה בציון זה.

לציון כמעט מלא, 6 מתוך 7, זכו עוד כמה ערים לא מפתיעות: חולון וראשון־לציון ‑ בהן אין תחבורה ציבורית בינעירונית בשבת; וחיפה, כפר סבא ורמת גן ‑ שלא עשו מאמץ להגיש בקשה לאישור חוק עזר עירוני לפתיחת מרכולים, גם אם מתקיים מסחר כזה דה פקטו בעיר (מה שבכל זאת זיכה אותן בנקודה).

5 נקודות ניתנו לבאר שבע, עפולה ופתח תקווה. שלושתן לוקות בבעיות המרכזיות של האחרות: אין תחבורה ציבורית בשבת ולא הוגשה בקשת לשינוי חוק עזר עירוני לפתיחת מרכולים.

ירושלים בירת ישראל זכתה ב־4 נקודות, והיא באמצע הטבלה ‑ בירושלים אין תחבורה ציבורית בשבת, לא הוגשה בקשה לשינוי חוק העזר העירוני, ואולמות ומוסדות עירוניים לא פתוחים בשבת. יחד איתה מדורגות נהריה, נתניה ורעננה המפתיעה ‑ שהיינו מצפים לפגוש במקום גבוה יותר. רעננה נחשבת למעוז ליברלי חילוני ‑ אך הולכת ונכבשת על ידי אוכלוסייה דתית שמרנית התומכת בראש העיר הנכחי חיים ברוידא, אל מול אנשי מרצ המובילים את המועצה הלעומתית הנלחמת בו. זו גם העיר היחידה בשרון שבה אין תחבורה ציבורית בשבת בכלל ‑ פנימית, בינעירונית או מוניות שירות, אין בה מסחר ולא הוגשה בקשה לשינוי חוק עזר עירוני לפתיחת מרכולים.

אשדוד גם היא במיקום נמוך ‑ 3 נקודות מתוך 7, יחד עם בת־ים ועכו, המעורבת. באשדוד מתקיימת בימים אלה מלחמת עולם בין מועמדים חילונים ודתיים. אף ששליש מהעיר הם עולי ברית המועצות ‑ באשדוד מקפידים על הפרדה בין חוף הים והמסחר בו, שפעיל בשבת, לרוב השכונות שמושבתות מפנאי, מסחר ומתחבורה ציבורית ‑ שאינה קיימת בשבת כלל. המרכולים, מוסדות התרבות והבריכות ‑ פתוחים.

בעכו אין תחבורה ציבורית בשבת, אבל המרכולים ומוסדות התרבות פתוחים, והיא הגישה בקשה לשינוי חוק העזר העירוני. בת־ים מנוקדת נמוך על אף האוכלוסייה הגדולה מברית המועצות ‑ שהיא אוכלוסייה חלשה שאינה דורשת שירותים בשבת. שם המרכולים, מוסדות התרבות והבריכות פתוחים בשבת.

בציון נמוך במיוחד, 2 מתוך 7, זכו חמש ערים בדרום ומרכז הארץ. שתיים מהן מעורבות, ולכן כוללות מסחר בשבת: לוד ורמלה, ואיתן בקטגוריה נמצאות גם אשקלון, קריית גת, ורחובות. בעוד קריית גת נחשבת מסורתית ואשקלון הייתה פעם עיר חילונית והיום ליכודית ומסורתית ‑ מיקומה הנמוך של רחובות מבהיר מה קורה לעיר התפוזים והמדע בשנים האחרונות.

רחובות נכבשת על ידי אוכלוסייה דתית-חרדית, שאותה עודד ראש העיר החרדי רחמים מלול כשדאג לעוד ועוד הקצאות לשימוש דתי ‑ גם בשכונות חילוניות, למגינת לב התושבים הוותיקים. הפעולות האלה עלולות לעלות למלול בבחירות הקרובות מול האוכלוסייה החילונית-ליברלית במקום. ואכן, ברחובות פעילות העירייה בשבתות חלשה במיוחד ‑ רק בריכות ומוסדות תרבות פתוחים, אך אין בה מסחר, תחבורה ציבורית, מופעי רחוב וכדומה.

בתחתית המדד, בציון אפס גדול ובמקום ה־32 ‑ העיר בית שמש המתחרדת, שמתנהלת כעיר חרדית לכל דבר, וגם תושביה החילוניים לא יכולים ליהנות ממסחר פנאי או תרבות בשבת. קצת מעליה נמצאות ערי פריפריה ליכודיות ‑ כל אחת עם נקודה אחת בלבד: דימונה (תחבורה ציבורית לאילת ולתל־אביב מהכניסה לעיר), יבנה, ראש העין טקרית אתא (בריכות ומועדוני ספורט פתוחים) וחדרה (מרכולים פתוחים). כל שאר הקטגוריות לא קיימות בערים אלה.

אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית: "מדד השבת מראה לנו דבר מאוד ברור ‑ לבחירה למי להצביע בבחירות המקומיות תהיה השפעה דרמטית על החיים שלכם. אם תגורו בעיר שנותנת לכם מגוון אפשרויות בשבת, או בעיר שתוקעת אתכם בבית ולא מאפשר לכם לעשות שום דבר. מהממשלה הנוכחית בוודאי שלאף אדם ליברלי לא יכולות להיות שום ציפיות, אבל כדאי וראוי לבחור בבחירות הקרובות במי שרוצה לתת לכם חופש בשבת, ולא למי שרוצה לסגור את כל מה שרק אפשר ולדחוק החוצה את רגלי הציבור הליברלי".